<h1>ספר כריתות לרבינו שמשון מקינון — בתי מדות בית שלשה עשר</h1>
<h2>דף כז:</h2>
שני כתובים המכחישים זה את זה וכו', כתוב אחד אומר (שמות י"ט כ') וירד ה' על הר סיני, וכתוב אחד אומר (שם כ' י"ט) מן השמים דברתי עמכם, הכריע ביניהם, (דברים ד' ל"ו) מן השמים השמיעך את קולו ליסרך, מלמד שהרכין הקב"ה שמי שמים העליונים על ראש ההר ודבר עמם מן השמים, וכן הוא אומר (תהלים י"ח י') ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו. פירוש, לי הקטן נראה לפרש הכי, מן השמים דברתי משמע שהיו שומעין הדיבור מן השמים, וכתיב מן השמים השמיעך את קולו ליסרך משמע שהיו שומעין את הקול כדי לייסר, ולא היו שומעין הדיבור כדכתיב בסיפיה דקרא ודבריו שמעת מתוך האש ולא מן השמים, וכה"א ויט שמים וירד וערפל וגו' ר"ל הר סיני. א"נ סמיך אסופיה דקרא דכתיב, ועל הארץ הראך את אשו הגדולה ודבריו שמעת מתוך האש, א"כ כשהראה את אשו על הארץ והדברים נשמעים מתוך האש אם כן הדברים נשמעים בארץ.
